top of page

לילה טוב אימא

באחד הפוסטים הקודמים, סיפרתי איך הפכתי להיות מעצבת פנים בתהליך ארוך ומפותל.

את התפקיד שלי כיועצת שינה התחלתי קצת אחרת.

הדרך ללימודי ייעוץ שינה התחילה מהצד השני.

התחלתי כלקוחה.

כבר ביום שבו גיליתי שאני בהיריון, התקבלה ההחלטה. זאת ההזדמנות שלי. הזדמנות פז. וכמו נשים רבות שמנצלות את נקודת הזמן הזו, שקיימת רק עבורנו, המין הנשי, ושזכינו בה בזכות ולא בחסד, היציאה לחופשת הלידה מאפשרת לנו לעשות שינויים. שינויים בחיים בכלל ובקריירה בפרט. כבר ביום ההוא ידעתי, לכאן אני לא חוזרת!

שנת 2015 התחילה בסימן עצמאות. התחלתי כמעצבת פרילנסרית, חברתי למעצבות מנוסות, וכך מצאתי את עצמי יושבת קצת בימים והרבה בלילות, ועובדת. מהבית. עם תינוק.

עד גיל 3 חודשים אורי היה מלאך בכל מה שנוגע לשינה. הייתי מניחה אותו בעריסה, והוא היה שוכב שם, מסתכל קצת מסביב, ונרדם. לפעמים לשעה וחצי, לפעמים לשעתיים ולפעמים אפילו יותר. שגרת היום שלנו הייתה מורכבת בעיקרה מהנקות, קצת משחקים על המזרון והפסקות טובות של שינה, וכן, גם אני נחתי. היה תענוג.

החיים דבש

סביב גיל 4 חודשים, משהו התחיל להשתבש. אורי הפך להיות חמוד יותר, תקשורתי יותר, פעיל יותר וערני הרבה יותר. בשלב מסוים השינה שלו התקצרה ואיתה גם ההפסקות שלי. ונכון, אורי היה (ועודנו) ילד מקסים, אבל אני הייתי זקוקה להפסקות הללו. רציתי לסדר את הבית, להכין אוכל לגדולים שעוד מעט חוזרים מביה"ס, ואולי אפילו להספיק לנוח (רחמנא ליצלן).

ההפסקות שלי, כלומר השינה שלו, הפכו להיות קצרות כל כך, שהספקתי להכין לי כוס קפה, ועד שהמחשב היה נדלק ותוכנת השרטוט עולה, אורי היה מתעורר. מיותר לציין שהשינה לא הספיקה גם לו, והוא היה מתעורר עייף ובכייני, כי למי בכלל מספיקה שינה של 20 דק'???

לפתע גיליתי שכבר מס' שבועות, לא רק שהשינה התקצרה, אלא שגם זמן ההירדמות שלו התארך. אורי כבר לא נרדם לבד במיטה, הוא היה זקוק לי שאעזור לו. וכך, מצאתי את עצמי מרדימה את אורי בהנקה. כן כן, כשהייתי אומרת, "אני הולכת להרדים את אורי", בעצם התכוונתי לומר, "אני הולכת להניק את אורי עד שיירדם".

גם הלילות לא היו שונים בהרבה. כשאורי היה מתעורר בלילה, הוא ידע לחזור לישון רק תוך כדי הנקה או טיול בחדר על הידיים. אני הייתי סמרטוט. הייתי עייפה כל היום ועייפה גם בלילה. בערב, הייתי נקרעת בין ללכת לישון מוקדם, ובין לשבת לעבוד. התסכול הלך וגדל...

אורי אמנם לא היה ילד ראשון אלא שלישי, אבל מי זוכר מה היה לפני 8 שנים? אני רק זוכרת שלא ישנו מי יודע מה... לדעתי בין השנים 2006-2009, פשוט לא ישנו הרבה... כלומר, עד שהילדים היו בני שנתיים ושלוש.

למה לבזבז זמן על שינה?

התפנית בעלילה חלה יום בהיר אחד, בשיטוט בפייסבוק. אז גיליתי שיש כזה דבר ייעוץ שינה. הגעתי במקרה לקבוצה סגורה בפייסבוק ששם אפשר לקבל עצות חינם אין כסף ובעזרתן סופסוף לישון.

מהר מאד הבנתי שאין מצב שבעזרת כמה עצות כלליות, שלא מבדילות את הילד שלי מילדים אחרים, בעזרתן אני אוכל לישון. אז פניתי ליועצת שינה. את קבוצת הפייסבוק מנהלות מספר יועצות שינה. הדבר הטבעי ביותר עבורי, היה לפנות לאחת מהן. וכך עשיתי.

התחלנו תהליך ייעוץ שינה.

אחרי פגישת היכרות דרך הסקייפ, קיבלנו הוראות תפעול מדויקות, איך לגרום לאורי להירדם לבד במיטתו. הבנו שזה הכי חשוב, שאם אורי ידע להירדם לבד, כשיקום גם בלילה, ידע לחזור לישון בעצמו. קיבלנו גם הוראות מדויקות מה לעשות כאשר הוא קם בלילה ומה לעשות כשרוצה לינוק. עם הוראות התפעול והמון מוטיבציה, ניגשנו למשימה, ללמד את אורי לישון.

אורי ושופי הינשופי

לאחר מס' ימים לא פשוטים, אורי למד להירדם בכוחות עצמו במיטה (יאייי), אך נשארו כמה עניינים לא פתורים שגם בשיחת הטלפון היומית עם היועצת לא נפתרו. התהליך הצליח לתקופה קצרה, ולאחר זמן לא רב אורי חזר להתעורר בלילות ולהשכים קום בבקרים. היום אני יודעת שהתשובות והפתרונות שקיבלתי מהיועצת, לא התאימו לנו ולדברים שאנחנו מאמינים בהם ובגלל שלא העמקתי להבין מולה, למה עושים ככה ולא ככה, ולא אמרתי לה שאני רוצה פתרונות חלופיים, והמשכנו ופעלנו בדרך שבה אנו לא מאמינים ולא עושים בלב שלם, התהליך כשל.

תהליך ייעוץ השינה הזה, הביא אותי לתובנה שאם אני לא שלמה עם משהו שאני עושה, זה נועד לכישלון, והתהליך נכנס לרשימת החוויות או האנשים, שלימדו אותי דברים חשובים.

שינה זה לחלשים

אני מאמינה שהיקום שולח לנו רמזים והזדמנויות להמשך הדרך (ואם לא היקום אז לפחות הפייסבוק) וכך יצא שנתקלתי במודעה של קורס יועצות שינה מבית "לילה טוב" של גנית פרג.

היה לי ברור שאני נרשמת. אני רציתי שהילד שלי ישן, ומי מכיר את הילד שלי יותר טוב ממני?! ואם אוכל אח"כ לעזור להורים עייפים? אז עוד יותר טוב!

הקורס היה מרגש, מרתק, מעניין, משכנע והכי חשוב, שיטת לילה טוב היא לא שיטה של פתרונות מוכתבים מראש, זוהי שיטה שנותנת מענה מותאם לכל ילד וילד בהתאם לילד ולסיטואציה וכמובן להורים, דבר שהיה לי מאוד חשוב ומהותי. השיטה מבוססת על עובדות ומחקרים מדעיים, ואם תשאלו את גנית, המייסדת של לילה טוב, היא בכלל לא אוהבת את המונח "שיטה". התהליך הוא תהליך למידה, למידה של הרגלים טובים ובריאים שנשארים לכל החיים. בגלל הניסיון הלא מוצלח שאתו הגעתי לקורס, בשיעור הראשון, כשנתבקשנו לרשום מהן הציפיות שלנו מהקורס, רשמתי שהציפייה היחידה שלי היא להיות משוכנעת. להבין מה עומד מאחורי כל דבר, ולהיות שלמה איתו.

ציפיות גבוהות

בדרך לתעודה, של יועצת השינה, עברנו סטאז'. כל יועצת קיבלה משפחה שאיתה תעבור את התהליך הראשון שלה. גם אנחנו, כמשפחה, עברנו תהליך נוסף. "תיקון". לאחר שיחת אבחון וליווי יומיומי של כחודש וחצי, אורי ישן מצוין. לאורך כל התהליך, הרגשנו שאנחנו עושים את הדבר הכי נכון, ולרגע לא היה לי ספק שאנחנו על דרך המלך. התחושה הטובה במהלך התהליך, והתוצאה המוצלחת שלו, חיזקו את הביטחון והאמון שלי בשיטת "לילה טוב".

בנופש מותר ורצוי לשבור את הכללים

מאז עברו כבר כמה חודשים, ואמנם אימא נמצאת בבית, אבל אורי נמצא במשפחתון בשעות היום, כי אימא צריכה לעבוד. אימא היא מעצבת פנים ויועצת שינה.

ומה אתכם? אתם ישנים טוב בלילה?


אודותיי

רוצים לדעת כשמתפרסם פוסט חדש? איזה כיף :) רישמו את המייל שלכם

פוסטים נוספים
קטגוריות
bottom of page